<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן קע"ו</h1>
<h2>דף לב:</h2>
ועליונו של זב מנלן. ה"ג דכת' כל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו (הזב) בא הכת' ללמד על המרכב שיטמא במגע יטמא עד הערב והנושא נמי יטמא ומאי נוגע נמי נישא מאי טעמא הנושא כת' נתקו בוי"ו. והכי פי' וכל הנוגע (וכל) [בכל] אשר יהיה תחתיו (הזב) בא הכת' ללמד על המרכב שיטמא במגע דהא קרא אחר דמרכב כת' וחלק מגעו ממשאו שמגעו מטמא אדם ולא בגדים ומשאו מטמא אדם לטמא בגדים כדמסיים ביה והנושא אותם כל האמורים בענין זב עצמו ומעיינותיו ומשבו ומרכבו כולן מטמאין במשא את האדם לטמא בגדים. והכי מוקי לה בתורת כהנים. דמרכב חלק מגעו ממשאו ומהאי קרא נפקא לן מגע (מ)מרכב. והכא דרשינן דהאי דכתי' והנושא חסר וי"ו למידרשיה אנישא על הזב דקאי ארישא דקרא דכת' יטמא עד הערב לטומאה קלה ונתקו מטומאה חמורה שלאחריו. והכי קאמר והנוגע במרכב הזב יטמא טומאה קלה לטמא אוכלין ומשקין וכן הנישא על הזב. ועל כרחיך דרשה דנישא אטומאה דרישא קאי ולא אטומאה דסיפא דניטמ' דסיפא אותם כת' בה. והכי נמי גבי נישא לא שייך אותו אלא אותם אמקרא קאי דקרינא (נישא) [נושא] ודרשה דמסורת ארישא קאי. ה"ג בפר"ח והנוגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב ומאי ניהו נישא דאי בתחתיו דזב קאמר מאיש אשר יגע במשכבו נפקא אלא נישא קאמר ונתקו הכת' מטומאה חמורה לטומאה קלה מדלא כת' ואיש כדכת' גבי משכב אלא כת' הנוגע ש"מ דאינו מטמא אדם אלא אוכלין ומשקין. ואל תתמה והא טומאת ערב כתי' ביה ואי באוכלין ומשקין איירי הא כל דבר שאין לו טהרה במקוה אין לו טהרה עולמית ואוכלין ומשקין (אלא) [אין] להן טהרה במקוה אין זה כלום. דהכי מפרש הכתו' והנוגע בכל אשר יהי' תחתיו הזב שהזב תחתיו דהיינו אדם הנישא על הזב שטמא עד הערב הנוגע באותו משא טמא טומאה המפורשת למעלה שכתוב באותה פרשה למעלה לגבי טמאות חמורות וטמא סתם ועל זה קאי והנוגע במשא הזב שטמא טומאת ערב יטמא לעולם כמו שסתם למעלה. ודייקי' נמי הכי כי בכל הפרשה כולה לא כתב טומאת ערב כי אם גבי טומאה חמורה. ופריך תלמודא ואימא לטמא בגדים וכו' ומשני יטמא עד הערב טומאה קלה. אבל אי הוה טמא סתם ולא קלה כדאמרי' יטְמַא יטַמֵא אלא פריש הכי מדלא נתן (הכי) [הכא] לאותו משא אלא טומאה קלה טומא' ערב מכלל דאינו מטמא אדם כלל ולא בגדים כלל. אע"ג (דבנדה) [דבבועל נדה] לא כת' כי אם וטמא ולא כתב עד הערב ואעפ"כ טומאה [קלה] משמע כדאמרינן בסמוך. הכי פיר' הוא כת' לעיל מינה ותהי נידתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא ועתה וטמא מיותר דאי לא הוה כת' הוה אמינא שבעת ימים דלעיל מדלא ואתא יטמא לאפוקי מטומאת ז' הכת' לעיל מיניה ולמיתן ליה טומאת ערב. ופיר' שבפנים רבינו שלמה אמרו ולא נהירא דאם כן אמאי קאמר אתם. (מכל) [בכל] מקום שדורשים מסורת יש לנו לישב כל הפסוק (מפי) [לפי] מסורת.
